הרבה חוששים כי עליית מפלגות הימין בבחירות הקרובות לכנסת ישראל, תטרפד הסכם מדיני, תבודד את מדינת ישראל משאר מדינות העולם ותגרום למצב שיגרור את האיזור למלחמה.
אני צופה לא רחוק לאחור ורואה מה קרה בהיסטוריה של המאה העשרים. מדינות לא נגררות למלחמה כל כך מהר, ומצב של לוחמה אינו מצב אידיאלי לכל מדינה ומדינה. קרי, מדינה יוצאת למלחמה רק כשאין לה כל חלופה אחרת! כך לפחות עפ"י ההיסטוריה. כמובן להוציא דוגמאות קיצוניות כשלטונו של הרודן היטלר, שגרר את גרמניה למלחמה מיותרת לא לפני שכל מנהיגי העולם אז עשו הכל כדי לרצותו וויתרו על חבלי ארצות למענו ובכך חשבו הם כי הסירו את איום המלחמה. ולא כך היה כידוע!!
ברק אובאמה נבחר אחר כבוד להיות נשיאה הבא של ארה"ב, המדינה הקרובה אלינו ביותר והחזקה בעולם עד כה. החשש הוא כי אובאמה יפעל למען הפלשתינאים על חשבון בטחונה של מדינת ישראל ותושביה, וזאת כדי לקדם את האינטרסים האמריקאיים באיזור המזרח התיכון והתקרבות לאיסלם ולמדינות ערב.
אין חולק על כך כי הפלשתינאים הנם ישות נפרדת, עם אשר צריך לנהל ענייניו באופן עצמאי וימיהם למדינה משלהם הולכים וקרבים.
אולם, הפלשתינאים כעם לא עושים הרבה למען עצמם כדי לזרז ההליך. העם הפלשתיני חצוי, נאבק במאבקים פנימיים עקובים מדם והפתרון אינו נראה באופק.
בל נשכח כי מהסכמי אוסלו כבר עבר מעל עשור! אולם הפלשתינאים לא השכילו לתרגמם להצלחה מדינית ו/או חברתית כלכלית וחבל.
כתוצאה מכך לא רק העם הפלשתינאי סובל אלא גם שכניהם, במיוחד אנו כתושבי מדינת ישראל.
מדינת ישראל על כל תושביה חיה בגבולות צרים ומוקפת במדינות שלא ניתן להגדירן כידידותיות.
מי יוכל להשלים אי פעם עם גבול צר של 16 ק"מ בין חוף נתניה לטול כרם? אתם יודעים כי הירדנים ירו פגזים על כל ישובי האזור עד נתניה במלחמת ששת הימים? מה כבר שכחתם את ירי החיזבאללה בצפון, את ירי הקסאמים המתרחש בימים אלה ממש? אולי זה רק עניין של זמן עד שירו קסאמים באופן מאסיבי גם מיהודה ושומרון, המשקיפה כולה אל לב המדינה!!
ואגב, לידיעתכם, כי כבר שוגרו קסאמים מיהודה ושומרון שלמזלנו לא גרמו כל נזק!
לא ניתן להשלים עם קווי גבול צרים של 16 ק"מ ללא כל ביטחון משמעותי וזאת למען ילדינו, משפחותינו וכל עם ישראל.
מה דעתכם? האם תהיו מוכנים לחיות במחשבה על ירושלים כעיר חצויה? האם אתם מוכנים כי ירושלים תחולק כשחלקה המזרחי יועבר לשליטה תחת המדינה הפלשתינאית שמזרח ירושלים תהיה בירתה?
היש תקדים כזה בעולם שאותה העיר משמשת כבירה של שתי מדינות? לא ולא!
כל מה שחסר לנו הוא כי החל מפברואר 2009 כשמר ברק אובמה יניח רגלו בבית הלבן הוא ילחץ על ישראל לוותר וויתורים הרי אסון למען הפלשתינאים, שבימים אלה מחזיקים בחייל החטוף גלעד שליט כ- 3 שנים (שישוב ב"ה במהרה), שיורים רקטות ופגזים על ריכוזי אזרחים במדינת ישראל במטרה להרוג בנו ובילדינו, ולא ינוחו עד השמדתנו המלאה ואיחוד מדינתם עם החיזבאללה וסוריה בצפון הארץ. שלא לדבר על המצרים אשר אינם עושים או אינם יכולים לעשות מאום למען סגירת גבולם ברפיח, בכדי למנוע את הברחות אמצעי הלוחמה השונים. זו לא הפרה חמורה מצידם של הסכמי השלום להם הם התחייבו עימנו?? בטוח שכך, אם כן לא ניתן לסמוך על מצרים אלא על צה"ל בלבד!
לי אכפת! אני מצביע ברגליים ומצביע רק לבטחוניסטים הריאליים בדעותינו (ימין), כי עתידי, עתיד ילדיי, עתיד משפחתי ועתידו של עם ישראל חשוב לי!
מה אתם מחליטים לעשות? החליטו מהר לפני שיהיה מאוחר מדיי וניגרר חס וחלילה למלחמה נוספת, שלדעתי ועפ"י ההיסטוריה אין מנוס ממנה וזה רק עניין של זמן! הכניסו לכם טוב לראש כי לא יהיה שלום עם הפלשתינאים גם בעוד 50 שנה!!
למה? עד כה מהסכמי אוסלו עבר יותר מעשור(!) והפלשתינאים עדיין לא מבטיחים לנו מאום, הם רק קיבלו וקיבלו, אם מאיתנו ואם מעמי העולם, אולם אין כל רגיעה! שלא לדבר על יחסי נורמליזציה... ואנו ממשיכים בהעברת סחורות לעזה בשל מניעים הומניטריים, כי אנו כאלה וטוב שכך.
מעניין לדעת כמה זמן ייקח לעם להבין זאת ותוך כמה זמן אנו נתפקח, כי הרי מדובר בחיינו וביטחוננו אנו, שלא לדבר על עתידנו וקיומנו באזור.
מסקנות:
העם צריך לבחור בביטחון ובמקביל לנסות להגיע ולהשליט שלום (שליט, סמל לחייל השבוי). שלום בתוך העם והמדינה (במיוחד לטפל בכל הבעיות עם ערביי ישראל) וכן מחוצה לה עם עמי האזור, בראשם לבנון וסוריה. כמובן שיהיה זה אך נחמד אם נקיים יחסיי נורמליזציה עם ערב הסעודית, נוכל לנסוע יותר ובפחות כסף...
העם צריך לעשות הכל כדי להימנע שוב ממצב נחות(!) (זוכרים את מלחמת יום כיפור?)
יש להגיב בעוצמה על כל מצב מסוכן ו/או התקפי המסכן את כושר ההרתעה של מדינת ישראל וצה"ל, שכידוע נפגע מאד לאחרונה, זאת למען יראו אויבנו ויראו!
כוחנו יביא לנו את השלום, זאת כשכל עמי האזור והגופים השונים (חמאס, חיזבאללה)יבינו כי אין ברירה אלא רק לנקוט בדרך השלום. או אז נוכל אנו להתמקח ממצב חזק ולא ממצב נחות(!)
ענב אורלב
תוספת למאמר ביום 22/01/09 לאחר הלוחמה בעזה.
המאמר דלעיל נכתב כאילו כנבואה למלחמה בעזה. ניתן לומר כי סיימנו את הסיבוב הראשון מול החמאס, כשהחמאס סופג פגיעה קשה אך לא אנושה. לא ניתן לחסל את החמאס .אין ולא היתה כל מטרה לעשות כן. החמאס הנו שאיפת העם הפלשתיני בעזה ונבחר באופן דמוקראטי. אולם עם כניסת האש לתוקף החל מירוץ ההתחמשות של החמאס, והצדדים יודעים כי החלה הספירה לאחור לסיבוב השני שיגיע מוקדם הרבה מהמצופה. כל עוד לא ישוחרר החייל השבוי גלעד שליט ושלטון החמאס ימשיך ללא הרף את סאגת חפירת המנהרות ממצרים, שדרכן מועבר אמל"ח המשמש נגד ישראל, לא תיגמר המלחמה בדרום מול החמאס או כל גוף שישלוט שרצועת עזה והספירה לאחור תתקצר מיום ליום ומשעה לשעה.
החמאס מעוניין בעימות בכח ומנסה להכתיב תנאים לעמי האיזור לרבות למדינת ישראל וצה"ל, דבר שכמובן אנו ואף מדינה באיזור ובעולם לא תסכים לו.
כפי שכתבתי במאמר עוד לפני הלוחמה בעזה, אין מנוס ממצב מלחמתי עם או נגד כל הרוצים את השמדתנו, לרבות החמאס והחיזבאללה, שעימם אני צופה עימותים נוספים בקרוב, כי אין מנוס מתגובה חזקה וחד משמעית לפעולותיהם ההתקפיות והמתגרות.
וכי לא נורו קטיושות לצפון הגליל וקרית שמונה במספר מקרים מאז הוחל ההסכם עם החיזבאללה? הם אוייבנו מנסים אותנו לראות איך נגיב ומנצלים את המתינות והטוב שלנו!!
בתקווה שכל העם בישראל יבין זאת ויצביע בהתאם למען בטחוננו ורווחתנו.
עם ישראל הנו עם חזק אשר צריך להיות מוכן ליום פקודה כמו הכנות ליום חג. ליהנות ולהישמר וכמובן להתכונן לגרוע מכל כי המתכונן לא יופתע!
